Aug 16 2010
נזק חמצוני ורדיקלים חופשיים
ההמלצה שלי:
לאכול פירות וירקות בצבעים שונים, 7 מנות ביום ו/או שימוש בתוסף תזונה המכיל מגוון גדול של נוגדי חמצון.
למה זה מאוד חשוב לך, תקרא בכתבה הבאה:
נזק חמצוני ורדיקלים חופשיים
אחד מגורמי הסיכון החשובים למחלות והגורם להזדקנות הוא הנזק החמצוני שנגרם על ידי רדיקלים חופשיים. מקורם של הרדיקלים החופשיים הנמצאים בגוף הוא בתהליכים טבעיים ובסביבה. אפשר למנוע את הנזק החמצוני לאבני הבניין של התאים באמצאות תזונה נכונה והימנעות מגורמים סביבתיים מזיקים.
למה אתה לא מודע לנושא ולא נוקט פעולה? כיוון שההשפעה היומית היא כל כך קטנה שלא מרגישים בה. אך הנזק המצטבר לאורך שנים הוא ענק!
איך זה עובד עליך?
| כימיה: המלחמה על האלקטרון
רדיקלים חופשיים הם אטומים או מולקולות הנמצאים במצב מאד לא יציב מבחינה אנרגטית וזקוקים לאלקטרון נוסף, כדי לחזור למצבם היציב. ככאלה, יחטפו הרדיקלים החופשיים את האלקטרון החסר להם מהמקור הראשון המזדמן להם. אם יש בסביבה מספיק אלקטרונים חופשיים מתאימים אז הכול מסתדר בלי בעיות. אך אם אין אלקטרונים כאלה זמינים, עלולים הרדיקלים החופשיים לגזול אלקטרונים ממרכיבים חיוניים בתאי הגוף. אם נפגע תא אחד, או כמה אלפי תאים, זה זניח ולגוף אין בעיה להתגבר על כך. אך אם הכמות עוברת מסה קריטית מסוימת, עלולים להיגרם נזקים קשים המתבטאים בשיבושים בתפקודי מערכות בגוף ובמחלות שונות. חומר אשר מקבל אלקטרונים מחומר אחר נקרא מחמצן (גם אם אין בו חמצן). החומר אשר מוסר את האלקטרונים נקרא מחזר והתהליך שקורה לו זה התחמצנות. הרדיקל החופשי הנפוץ ביותר הוא חמצן ומכאן בא השימוש במילה חמצון (החמצן בטבע מופיע בד”כ כ-02 שזוהי מולקולה יציבה המורכבת משני אטומי חמצן ואינה רדיקל חופשי). כאשר רדיקל חופשי גוזל אלקטרון ממולקולה כלשהי (כלומר – מחמצן אותה), נוצר מצב חדש בו לאותה מולקולה חסר אלקטרון והיא בעצמה הופכת לרדיקל חופשי ומנסה להחזיר לעצמה את האלקטרון החסר. כך נוצר תהליך שרשרת של היווצרות רדיקלים חופשיים ואיזונם מחדש (חמצון וחיזור), ,תהליך שהוא חלק מהמצב הדינמי התמידי בו נמצא הגוף.
מקורם של רדיקלים חופשיים בגוף חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי. בתהליך הנשימה, בתהליכי חילוף חומרים ובפעילות גופנית אינטנסיבית. המערכת החיסונית מייצרת במידת הצורך רדיקלים חופשיים להשמדת וירוסים וחיידקים. הבעיה העיקרית היא כמויות הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו: עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה אלקטרו-מגנטית (של טלפונים סלולאריים לדוגמא), חומרי ריסוס והדברה ועוד. מה עושים הרדיקלים החופשיים לגופך? על הקשר בין הרדיקלים החופשיים להזדקנות ולמחלות רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף – בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בחומצות גרעין ועוד. עודף רדיקלים חופשיים לאורך זמן תורם להתפתחותן של בעיות בריאות ומחלות שונות כולל מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון, קטרקט, ניוון רשתית, סרטן, קמטים בעור והאצת תהליכי הזדקנות. מצב כזה נקרא עקה חמצונית. |
דלקת:
הרדיקלים החופשיים והנזק החמצוני הם העומדים בבסיסה של הדלקת.
התפקיד של הדלקת בגוף הוא לסלק גורמים המזיקים לו. למעשה, כאשר יש עודף גדול של רדיקלים חופשיים נוצרים תהליכים דלקתיים הגורמים למחלות ניווניות כמו – דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שגרונית. גם התקף לב ואירוע מוחי נגרמים כתוצאה מחמצון הכולסטרול ותהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנזק חמצוני.
נוגדי החמצון עוזרים לגוף למנוע מחלות
כפי שראינו, הרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי ולגוף יש מנגנון לנטרל אותם. הדרך של הגוף לנטרל את הרדיקלים החופשיים כדי למנוע את נזקיהם, היא בעזרת נוגדי חמצון, שהם חומרי הגלם המשמשים לתהליך הנטרול. הם יכולים “לנדב” בקלות יחסית את האלקטרונים החסרים לרדיקלים החופשיים, מבלי שהם עצמם יהפכו לרדיקלים חופשיים.
מזונות טבעיים טריים הם בד”כ כאלה המכילים כמות גדולה של נוגדי חמצון. המאכלים העשירים ביותר בנוגדי חמצון הם אוכמניות, חמוציות, פטל, תות שדה, רימונים, אלוורה, ענבים שחורים. גם בשעועית (בעיקר שעועית אדומה) וארטישוק יש כמות מפתיעה של נוגדי חמצון. לכן כל כך חשוב לאכול כמויות גדולות של פירות וירקות בעלי צבעים שונים.
נוגדי החמצון המוכרים ביותר, אותם ניתן לרכוש גם בטבליות או כמוסות כתוספי מזון הם ויטמין C, ויטמין E, בטא-קארוטן וסלניום.
קיימים בטבע מאות סוגים של נוגדי חמצון וחשוב מאד לצרוך כמה שיותר סוגים, כדי לאפשר לנטרל סוגים שונים של רדיקלים חופשיים.
אין כמעט חילוקי דעות לגבי החשיבות של קבלת מספיק נוגדי חמצון מהמזון לעומת תוספים סינטטיים. הסיבה לכך היא שהמזונות, כאשר הם במצבם הטבעי (או קרוב לו) מכילים מרכיבים רבים נוספים אשר מאזנים או משלימים את פעולתם של נוגדי החמצון.
ישנן עדויות רבות על מקרי ריפוי מדהימים שהושגו בעזרת כמויות גדולות יחסית של נוגדי חמצון. מידע רב בנושא זה ניתן למצוא בספר: “מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך”.
אם אתה רוצה לשמור על בריאותך עליך:
- להימנע ככל האפשר מחשיפת יתר לגורמים היוצרים רדיקלים חופשיים.
- לקחת כמויות של נוגדי חמצון במצבים בהם ידוע שהם עוזרים. ישנם מקרים של סרטן, מחלות לב, טרשת נפוצה, דלקות פרקים, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית ועוד, בהם כמות גדולה של נוגדי חמצון יכולה לשפר את המצב באופן דרמטי ואף להציל חיים ולעזור בריפוי מלא מהמחלה.
הטיפול התרופתי
נוגד החמצון הנרשם על ידי רופאים לחולים שחוו התקף לב הוא ויטמין E.
מחקרים שנעשו מראים כי שימוש בוויטמין זה לבדו פחות יעיל משילוב של נוגדי חמצון מסוגים שונים.
.
מה אומרים הרופאים:
“אין זה סוד שמחלת הסוכרת מהווה אתגר עצום בפני הקהילה המדעית והרפואית בארץ ובעולם. קצב ההתפשטות המבהיל והסיבוכים הנגזרים מהמחלה מדירים שינה מעיני כל. התמותה המוגברת כתוצאה ממחלת הסוכרת נובעת בעיקר מסיבוכים מקרו-וסקולריים כולל מחלות לב, אירועים מוחיים ופגיעה בכלי דם בגפיים. למרות זאת, חלק נכבד מהתחלואה הכרונית והנכות נגרם מסיבוכים מיקרו-וסקולרים כולל רטינופתיה, נפרופתיה ונוירופתיה. סוכרת כיום היא הגורם מספר אחת בעולם לעיוורון, אי ספיקת כליות עד דיאליזה, וקטיעות גפיים לא טראומטיות.
למרות שיש תהליכים פתולוגיים נוספים המלווים את המחלה וגורמים, יחד עם ערכי הסוכר המוגברים לתחלואה ותמותה, עדיין היפרגליקמיה היא המאפיין העיקרי של סוכרת. בשנים האחרונות הולך ומצטבר מידע על אודות מנגנוני הנזק שנוצר לכלי הדם בחולי סוכרת. אחד המנגנונים העיקריים הוא נזק חמצוני לתאים הנובע מרמות סוכר מוגברות. ככל הנראה, מנגנון זה גורם לעיקר הפגיעה בכלי הדם הקטנים ועל כן, תיקון היפרגליקמיה בולם סיבוכים מיקרו-וסקולריים בשני סוגי הסוכרת, סוג 1 וסוג 2.
עקה חמצונית ונזק תאי בסוכרת
בשנים האחרונות הולך ומצטבר מידע אודות תפקיד נזק חמצוני בהתפתחות סיבוכי סוכרת ואף סוכרת עצמה. רמות סוכר מוגברות גורמות ליצירת רדיקלים חופשיים ופגיעה בתאים.
רדיקלים חופשיים מסיבים נזק לתאים בשני מנגנונים: הראשון על ידי נזק למרכיבי התא, כולל נזק ישיר לדנ”א, לחלבונים ולליפידים, והשני על ידי הפעלת מסלולים רגישי עקה בתוך התא, המובילים בסופו של דבר לנזק ואף למוות של אותו תא והתאים הסמוכים.….
לסיכום, עקה חמצונית מהווה מסלול משותף שבו היפרגליקמיה גורמת נזק לתאים במנגנונים שונים. הקטנת הנזק החמצוני על ידי חומרים אנטיאוקסידנטים מהווה יעד אטרקטיבי להתערבות פרמקולוגית. נדרש מחקר רפואי נוסף בבני אדם על מנת לבחון יעילות ובטיחות חומרים אנטיאוקסידנטים שונים.
ד”ר סמיר קאסם, השירות לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, מרכז רפואי הדסה“
http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=1656
ד”ר קאסם הוא מומחה למחלת הסוכרת ונזקיה והוא ממליץ לטפל בחולי סוכרת גם בנוגדי חמצון כדי להפחית את הסיכון לנזקים לכלי הדם הקטנים.
לסיכום, ההמלצה שלי:
כדי להיות בריא עכשיו ויותר חשוב בעתיד, עליך לאכול פירות וירקות בצבעים שונים, 7 מנות ביום ו/או
שימוש בתוסף תזונה המכיל מגוון גדול של נוגדי חמצון.
אם הנך רוצה לקבל הודעה על הפרסומים שלי, ישר למייל מלא את פרטיך כאן
התגובות שלכם בפייסבוק
